צמיחה של תינוקות יונקים

Growth of Breastfed Infants

Laurie A. Nommsen-Rivers and Kathryn G. Dewey

 

הבנת צמיחה נורמלית של תינוק יונק בריא היא מרכיב חשוב בקידום ותמיכה בבריאות ילד באופן כללי, והנקה בפרט. מאמר זה מסכם מה הם ההבדלים בצמיחה בין תינוקות יונקים חלב אם לבין תינוקות מוזנים בתחליפי חלב אם, המאמר מציג את התפתחות צמיחת התינוק וסטנדרטים של הצמיחה, המאמר מציג את הסטנדרטים של מהירות הצמיחה החדשים של ארגון הבריאות העולמי לינקות מוקדמת (המספקים נתונים של עליה במשקל בגרמים ליום במהלך השבועות הראשונים לחיים) בסיום המאמר  מציג תמונת מצב של הנתונים אחרונים מקבוצה של תינוקות יונקים בסקרמנטו, קליפורניה, הבוחנים כיצד העלייה במשקלם המוקדם בהשוואה לנתוני מהירות הצמיחה החדשים.

הבנת צמיחה נורמלית לתינוק היונק הבריא היא מרכיב חשוב בקידום ותמיכה בבריאות ילד באופן כללי והנקה בפרט. יש אפיון מתאים לדפוסי צמיחה נורמטיביים אצל התינוק היונק והשלכות החל מהניהול הקליני התקין של התינוק היונק ובפרט הערכה מדויקת של תפקידה של הנקה בשכיחות של מעל ומתחת לרמת התזונה הלאומית ובינלאומית.

בעשור האחרון, יש ידע לגבי צמיחה של תינוקות יונקים, ואיך זה שונה מזה של תינוקות מוזנים בתחליפי חלב אם, ואת הצורך בהבנת הנתונים המתאימים שגדלו באופן משמעותי.

המחקר מספק סקירה של ארבעה תחומים כלליים של פעילות והמדיניות האחרונה הקשורה לצמיחה של תינוקות יונקים.

  1. נסכם את מה שידוע לגבי הבדלים בצמיחה בין תינוקות יונקים חלב אם לבין תינוקות מוזנים בתחליפי חלב אם.
  2. נתאר את הפיתוח ושימוש באזכור צמיחת תינוק וסטנדרטים לצמיחה.
  3. נציג את הסטנדרטים למהירות הצמיחה החדשים של ארגון הבריאות העולמי לינקות מוקדמת (המספקים נתונים של עליה במשקל בגרמים ליום במהלך השבועות הראשונים לחיים).
  4. נגיש את תמונת מצב של הנתונים אחרונים מקבוצה של תינוקות יונקים בסקרמנטו, קליפורניה, ונבחון את עלייה במשקלם המוקדם בהשוואה לנתוני מהירות הצמיחה החדשים.

סקירה זו אינה כוללת סקירה של היחסים בין תזונה בתחילת החיים הנקה ולאחר מכן וסיכוי לסיכון למחלות ילדות הסובלים מעודף משקל או מחלות כרוניות כמבוגר. אנו גם לא נכסה נתוני צמיחה בילדות מעבר ל 24 חודשים ראשונים של חיים. אלה הם נושאים חשובים ראויים לדיון, אבל מעבר להיקף של סקירה זו.

הבדלים בצמיחה בין תינוקות יונקים חלב אם לבין תינוקות מוזנים בתחליפי חלב אם.

בשבוע הראשון של החיים

החל מהימים הראשונים לחיים, תינוקות יונקי חלב אם ותינוקות מוזנים בתחליפי חלב אם, שונים בדפוסי צמיחה שלהם. תיאור אלגנטי של הבדלים בשינוי במשקל יילודים מגיע מהחוקר מקדונלד ועמיתים, 2003, שערך מחקר פרוספקטיבי שבדק דפוסי שינוי במשקל בשבוע הראשון לחייהם של כל התינוקות שנולדו בגלזגו, סקוטלנד ובריטניה על פני תקופה של 5 חודשים, לא כולל יילודים במשקל פחות 2,500 גרם בלידה. המחקר כלל 420 יונקים בהנקה בלבד, 396 יונקים תחליפי חלב אם בלבד, ו -121 יונקים שהוזנו בתערובת גם וגם. בין התינוקות שינקו חלב אם  נרשמה ירידה משמעותית במשקל הממוצע היה 6.6% ממשקל הלידה, וחציון הזמן שלקח להחזיר את משקל היה 8.3 ימים. בניגוד להם, התינוקות הניזונים בתחליפי חלב אם חוו באופן משמעותי פחות ירידה במשקל  3.5%  ולקח להם באופן משמעותי פחות זמן כדי להחזיר את משקל לידה 6.5 ימים. עם זאת, העיתוי של ירידה במשקל של 2.7 ימים לא היה שונה בשתי הקבוצות. לכן, תינוקות יונקים חלב אם בלבד בתחילה ירדו במשקל יותר ולקח להם יותר זמן להחזיר את משקל הלידה שלהם בהשוואה ל- תינוקות ניזונים בתחליפי חלב אם. הדבר אינו מפתיע, מאחר ונפח של תמ"ל זמין ליילוד מההאכלה מהבקבוק הראשון הוא בלתי מוגבל, לעומת ילוד יונק שזה עתה נולד מקבל תחילה כמויות מוגבלות של אימונוגלובלין מועשר (סוג של חלבון) בקולוסטרום עד ( lactogenesisשלקטוג'נסיס יתחיל בשלב השני. אין עדויות לכך שההתאוששות מהירה יותר של משקל לידה על ידי תינוקות הניזונים תחליפי חלב אם היא יתרון. למעשה, מראיות האחרונות עולה כי עלייה מהירה במשקל אצל תינוק שזה עתה נולד עלול להגביר את הסיכון למחלות כרוניות בהמשך החיים.

הבדלי צמיחה בינקות מוקדמת

לאחר השבוע הראשון לחיים ( בהנחה שההנקה הצליחה ), דפוסי צמיחה דומים נראים בין תינוקות יונקים חלב אם לבין תינוקות הניזונים מתחליפי חלב אם ב 6-12 השבועות הראשונים. החוקר נלסון ועמיתים, (1989) בדקו ילודים מאוכלוסיות אמידות לא דיווחו על הבדל משמעותי בשינויי מהירות הצמיחה בשני המינים (בנתוני עליית המשקל ליום בגרמים) בין היום ה -8 והיום ה -42 לחיים בין תינוקות שינקו חלב אם לאלה הניזונים מתחליפי חלב אם. יש לציין כי במחקר זה הקבוצה של תינוקות היונקים כללה גם תינוקות שקיבלו פורמולה של עד 240 = מ"ל ליום. עם זאת , התוצאות היו דומות , המחקר מראה הבדל קטן בנתוני משקל או אורך, שדווחו על ידי אחרים עד גיל 3 חודשים.

הבדלי צמיחה בינקות מאוחרת יותר

לאחר גיל 2-3 חודשים, קצב צמיחה משתנה במידה ניכרת בין תינוקות יונקים חלב אם לניזונים מתחליפי חלב אם.

ההבדל הוא במשקל שעלה ב 12 חודשים כ 600-650 גרם.

הבדלים באורך הגדילה נוטים להיות פחות בולטים. כתוצאה מכך, הנתונים בתינוקות יונקים נמוכים יותר במשקל ובאורך מדדים אחרים של שומן בהשוואה לתינוקות שהוזנו בפורמולה בגילים בין 6 ל 12 חודשים.

אין ראיות לכך שאנשים שינקו הם נמוכים כמבוגרים, בהשוואה לאלה שהוזנו בפורמולה,

אבל יש ראיות הולכות ומצטברות כי הנקה עשויה להגן מפני השמנת יתר בהמשך החיים.

הממצאים שתינוקות שינקו חלב אם לא מראים צמיחה מקסימלית ולכן העלו שאלות בנוגע לאיכות החלב והתוכן תזונתי בחלב אם.

עם זאת, באוכלוסיות אמידות, צריכת החלב אינה קשורה למאפיינים אימהיים כגון מצב תזונתי, אלא נקבע בעיקר על ידי ביקוש התינוק,

הסטייה הבולטת ביותר ביחס לצמיחה מתרחשת במהלך החלק האחרון של הינקות אצל תינוקות יונקים כאשר מקבלים מזונות משלימים.. אם תינוקות שניזונו מתחליף חלב אם לא קבלו מספיק חלב אם, הם כנראה יכולים לפצות על זה על ידי צריכת אנרגיה רבה יותר ממזונות אחרים, נתונים מצביעים על כך שתינוקות יונקים נוטים להשאיר חלק מהמזון המשלים שמציעים להם באופן קבוע.

נתונים אלה ואחרים מצביעים על כך שתינוקות יונקים חלב אם מווסתים את צריכת האנרגיה שלהם ברמה נמוכה יותר מאשר תינוקות הניזונים מתחליפי חלב אם. הסיבות לכך אינן ברורות, אבל יש הרבה מנגנונים מתקבלים על הדעת.

  1. המצב של אספקת מזון (שד לעומת בקבוק) עשוי להשפיע על כמות הצריכה, אם כי זה עדיין לא נבחן באופן מדעי.
  2. ההרכב התזונתי של חלב האנושי, במיוחד חלבון והרכב חומצות אמינו שונה במידה ניכרת מפורמולה לתינוקות, וזה עשוי לתרום לצמיחה גדולה יותר של תינוקות הניזונים מהפורמולה.
  3. ורמולה לתינוקות חסרה הרכבי צמיחה שמצאו דווקא בחלב אנושי.

אפשר לטעון שהעלייה במשקל הגדולה יותר אצל תינוקות הניזונים מתחליפי חלב אם מייצגת צמיחה מוגזמת, בהתחשב בכך שאין להם פליטות מזיקות המשפיעות על עליה איטית במשקל כמו אצל תינוק היונק חלב אם.

המלצות ותקנים לצמיחה וגדילה של תינוקות בעבר, בהוה, ובעתיד.

הארגון לבריאות העולמי.

NCHS (National Center for Health Statistics)

WHO (World Health Organization)

עד לשנת 2006 תרשימי צמיחת תינוק אומצו בארה"ב שפותחו על ידי NCHS.

בשנת 1977 תרשימי הצמיחה של המרכז הלאומי לסטטיסטיקה לבריאות אומצו לשימוש בינלאומי על ידי ארגון הבריאות העולמי WHO.  תרשימי צמיחה של NCHS התבססו על נתונים של ילדים מתחת לגיל 24 חודש מקהילה יחידה ב ( Yellow Springs , OH) , שנאספו בין 1929 ל -1975 במחקר ארוך טווח .

בהתייחסות לנתונים אלו היו מספר מגבלות:

  1. המדגם היה הומוגני יחסית בכל קשור לרקע אתני וגזעי.

2.מדידות נעשו רק כל 3 חודשים , שזה מעט לאפיין את דפוס הצמיחה בינקות מוקדמת.

  1. היו בעיות טכניות הקשורות לגודל המדגם ולנהלים מיושנים של דגימה.
  2. מעט מאוד תינוקות במחקר Fels ינקו במשך יותר מ -3 חודשים .

כאשר צמיחה של תינוק יונק הושוותה נגד תרשים צמיחת NCHS 1977, הדפוס האופייני שנצפה היה היה גדול יותר ב 2-3 החודשים הראשונים , ואחריו היתה מגמת של ירידה.

מגמת הירידה של הצמיחה לאחר החודשים הראשונים גרם לכמה ספקי שירותי בריאות להגיע למסקנה כי עקב צריכת חלב לא מספקת , יש  להקדים פורמולה משלימה או מזונות משלימים.

מרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC)  בהתייחסות לצמיחה בשנת 2000

חלק מהבעיות הטכניות בתרשימים של 1977 תוקנו לאחר מכן על ידי NCHS

ותרשימי צמיחה חדשים שפורסמו בשנת 2000 על ידי מרכז לבקרת מחלות בארה"ב CDC , שהיו מבוססים בעיקר על סקרים לאומיים של צמיחת הילד.

עדיין יש לתרשימי צמיחה CDC 2000 מספר מגבלות רציניות.

החשוב שבו הוא המחסור בנתונים אמפיריים של צמיחה בינקות מוקדמת, שהוא זמן של שינויים דרמטיים במהירות הצמיחה של התינוק.

נתונים האמפיריים הראשונים מתוך סקר לאומי ( סקר שבודק בריאות ותזונה לאומיות מס' 3) שהחל במדידות משקל מגיל 2 חודשים ומדידות אורך מגיל 3 חודשים.  בנייה של עקומות הגדילה לפני גילים אלה נדרשת שימוש בהליכי מודלים היפותטיים מעוגנים על ידי הנתונים הסטטיסטיים של משקל הלידה מהמתועדות בתעודות לידה בארה"ב בשתי מדינות ויסקונסין ומיזורי בשנים (1968-1980 ; 1985-1994 ).  במהלך פרק זמן הגיל שבין 3 עד 6 חודשים נצפו תינוקות  בקבוצות קטנות של גיל ומין, למרות שמדידות אמפיריות היו זמינות נצפו פחות ממאה ילדים כשמספר התצפיות שהיו מומלצות היו 200  על מנת להבטיח מהימנות חזקה. יתרה מזאת בדומה לתרשימי צמיחת  NCHS  ב 1977, הנתונים ששמשו לבניית CDC 2000 כוללים תרשימים יחסית עם מעט נתונים על תינוקות שינקו במשך יותר מכמה חודשים. כתוצאה מכך, נמצאו הבדלים בולטים בדפוסי צמיחה של תינוקות יונקים לאורך 12 החודשים הראשונים של ינקות .

הסטנדרטים צמיחת הילד של ארגון הבריאות העולמי

הכרה בחסרונות של תרשימי צמיחת ב 1977 על ידי NCHS, בעצרת הבריאות העולמית ה -47 במאי 1994 ביקשו השלמת נתונים בהתייחסות לצמיחה המעודכנת. בעקבות הוראה זו, ארגון הבריאות העולמי פנה לסקר רב-צמיחה שאסף נתוני צמיחה עיקריים ומידע רלוונטי מכ 8,500 ילדים בגילים 0-5 שנים. (1,743 נרשמו בגילאי 0-24 חודשים של מרכיב אורך הילוד). המשתתפים היו מקבוצות בעלות רקע אתני תרבותי שונה (ברזיל, גאנה, הודו, נורבגיה, עומאן, ובארצות הברית), אך כולם ממשפחות עם מצב סוציו-אקונומי גבוה החיים בסביבה תומכת של הגדילה. ארגון הבריאות העולומי התבסס על ההנחה שתינוק יונק צריך להיות המודל הנורמטיבי לגדילה והתפתחות, עקומות גדילה נועדו לספק תקן בינלאומי יחיד המשקף איך ילדים צריכים לגדול בתנאים אופטימליים. הכוונה לפיתוח תקני צמיחה מייצגת שינוי פילוסופי גדול מהתפתחות תרשימי הצמיחה הקודמות. בניגוד לתרשימי הצמיחה של NCHS 1977 ו -2000 אזכור צמיחת CDC, המתארים כיצד ילדים גדלים במקום מסויים ובזמן מסויים, בסטנדרטים של צמיחת הילד העולמי יש לנקוט בגישה מובנית המתארת כיצד ילדים צריכים לגדול, ללא קשר למוצא אתני או מיקום.

איסוף נתונים ראשוני מסקר רב-צמיחה נערך בין 1997 ושנת 2003. סטנדרטים הצמיחה התפתחו ממאמץ איסוף נתונים זה ששוחררו ב 2006 מרכיב אורך הילוד ב- (0-24 חודשים), אמהות ותינוקותיהן נרשמו לאחר הלידה ונתוני ביקורי בבית היו בסך הכל 21 פעמים (בשבועות 1, 2, 4, ו -6 בחודשים 2-12, וביקור דו חודשי  בחודשי 14-24). כל 882 המשתתפים " תואמים " כלולים בתרשימי צמיחת תינוק (0-24 חודשים) ינקו באופן בלעדי למשך 4-6 חודשים והמשיכו לינוק עד גיל  12 חודשים לפחות. היה דמיון מדהים בנתונים של הצמיחה בין שישת המקומות בעולם, ההיפוטזה מאשרת את ההשערה שכאשר ילדים צעירים מוזנים בצורה אופטימלית וחיים בסביבה בריאה, הם ממצים את פוטנציאל הגדילה הגנטי שלהם, ללא קשר למוצא האתני שלהם או רקע תרבותי.

היבטים רבים של מדדי ארגון הבריאות העולמי 2006  שונים במידה ניכרת מתרשימי צמיחת של CDC 2000, במיוחד במהלך השנתיים הראשונות של חיים . שימוש במדגם מצורף של 226 תינוקות יונקים בריאים משבעה מחקרים ארוכי טווח נפרדים , הממוצעים של  משקל בהשוואה  לגיל שנוצרו מתרשימי הצמיחה העולמי 2006 וCDC 2000 . בנתונים לבנים ובנות  בהשוואה בין המשקל לגיל בנתוני הארגון הבריאות העולמי לא נצפו שינויים מהותיים  . עם זאת , כאשר אותו המדגם במאגר הושווה לתרשימי צמיחת CDC ,התינוקות הופיעו כבדים יותר ב 6 החודשים הראשונים ויותר ויותר קלים ב 6 החודשים הבאים.

תקן מהירות העליה במשקל

ניתן להשיג תמונה כוללת של הצמיחה של תינוק בודד לאורך זמן על ידי התוויית כל מדידה בתרשים צמיחה . עם זאת , למטרות מסוימות כגון פיקוח התאמת ההנקה כדאי לעקוב אחר שינויים לטווח קצר בעלייה במשקל . מכיוון שקצב צמיחה משתנה באופן דרמטי במהלך ינקות מוקדמת, התקן הסטנדרטי של מהירות בעליה במשקל ( צבירת גרם ליום) המבוסס על מרווחי זמן קצרים תוך שימוש בנתונים מרכיב אורך של WHO MGRS , התקן הסטנדרטי של מהירות פותחו ושוחררו לאחרונה. עלייה במשקל ( גרם ביום) במרווחים  של  שבועיים מהלידה, ועד 60 ימים. מרווחים חודשיים מסופקים לאורך 6 החודשים הראשונים. עלייה במשקל בין היום 7-14 של חיי הילוד היה 29 גרם ביום לבנות ו 36 גרם ליום לבנים . תוצאות אלה דומות להמלצות קודמות, המבוססות על ניסיון קליני.

מהירות הצמיחה בתקופת הילוד: אתגרים לתינוקות יונקים בארצות הברית?

לאחרונה השלימו מחקר אפידמיולוגי המבוסס בסקרמנטו קליפורניה, בחנו הצלחת הנקה ראשונה בקרב קבוצת אמהות חדשות עם רקע רב אתני שיזמו הנקת חלב אם בפעם הראשונה. הממצאים הראשוניים שלנו עולים בקנה אחד עם דיווחים קודמים על ידי קבוצת המחקר שלנו ושל אחרים המראה שכיחות גבוהה באופן מפתיע שהלקטוג'נסיס מתעכב ויוצר קשיים אחרים בביסוס הנקה בקרב אמהות מבוגרות בארצות הברית. עלייה במשקל בשבוע הראשון לחייהם של הילודים בקבוצת סקרמנטו היה נמוך משמעותית מהתקן העולמי.  לדוגמא, השינוי החציוני במשקל מלידה ועד היום 7 היה 19 גרם אצל בנות מקבוצת סקרמנטו ו 113 גרם אצל הבנים (רווח כולל של מעל 7 ימים). זאת, לעומת רווח החציוני על אותו מרווח הזמן של 100 ו150g אצל בנים ובנות, בהתאמה לתקן מהירות הצמיחה העולמי. אחוזון ה -25 היה 123g ו113g בנות ובנים מקבוצת סקרמנטו, בהתאמה, בהשוואה ל -0 גרם אצל הבנים והבנות באמות המידה שקבע התקן העולמי. גירעון דומה בעלייה במשקל בשבוע הראשון  לחייהם של הילודים נצפו במדגם עשיר יותר, שנלקח מקולג 'של העיירה דייוויס בקליפורניה.

טבלה 1 מספק עדות נוספת לירידה במשקל גדולה יותר בקרב ילודים בארה"ב בהשוואה ליילודים במדינות אחרות.

כפי שניתן לראות בטבלה 1, השכיחות של ירידה במשקל עודף (מוגדר כירידה במשקל העולה על 10% ממשקל הלידה ב 3-5 הימים הראשונים לחיי הילוד) היה 1.6-1.8 פעמים יותר בקרב קבוצות דייוויס וסקרמנטו, בהשוואה לתינוקות שנולדו ראשונים בהגדרות מחוץ לארצות הברית. יש צורך במחקר נוסף באשר לשאלה האם מדובר בתופעה בודדת  או באיפיון לתינוקות יונקים חלב אם בארצות הברית. לידה היא אירוע רפואי אינטנסיבי בארצות הברית. וגם זה סוג של הגדרת לידה שעשוי לתרום לאתגרים נוספים בביסוס ההנקה והצלחתה.

טבלת 1. שכיחות של ירידה במשקל עודפת (> 10% ממשקל לידה) בקרב ילודים בכורים יונקים בלבד,

מספר אמהות  מוגרות במדגם המחקר . ירידה במשקל עודפת שדווחה בתת קבוצת האמהות המבוגרות

סיכום

בצמיחה של תינוקות יונקים חלב אם , מרכיב עלייה במשקל חשוב, הוא משתנה אצל תינוקות שקיבלו תחליפי חלב אם. לכן, אזכורי הצמיחה לרוב מבוססים על תינוקות הניזונים מאכילת פורמולה,  ב-1977 תוקנו תרשימי הצמיחה לאחר מכן על ידי NCHS ,ותרשימי צמיחה חדשים שפורסמו בשנת 2000 על ידי CDC נמצאו שאינם מתאימים להערכת צמיחה בתינוקות יונקים. תרשימי WHO הם התקנים המקובלים היום לצמיחת הילד ומספקים את המסגרת המתאימה ביותר לפיקוח הצמיחה בתקופת ינקות. לכן החשיבות  של תרשימי הצמיחה העולמי לשימוש בתינוקות בהנקה הוא ברור מאליו, אך מומלץ שאותו סטנדרט ישמש לתינוקות שינקו חלב אם או תינוקות  הניזונים בחלק מפורמולה. הרציונל הוא שאת כל התינוקות יש להשוות נגד הנורמה הביולוגית לצמיחה.

מסקנות

הסטנדרטים של מהירות  הצמיחה החדשים אשר מספקים כלי ראיות בסיסי  חדש וחשוב לניהול הקליני של הנקה בשבועות הראשונים שהם הקריטיים לביסוס ההנקה. ראיות אפידמיולוגיות הראשוניות מצביעות על כך שהתינוקות שנולדו בסביבה הרפואית האינטנסיבית של בית חולים ליולדות בארה"ב טיפוסי עלולים להתקשות לעמוד בסטנדרט מהירות הצמיחה העולמי בשבוע הראשון לחייהם. יש צורך במחקר נוסף כדי להבין טוב יותר את הרוחב ועומקה של תופעה זו ברמה לאומית. בינתיים, ממצאים המטרידים אלה מדגישים את חשיבותה של המלצת אקדמיה האמריקנית לרפואת הילדים הנוכחית שכל צמדי ההנקה יקבלו עזרה על ידי איש צוות מקצועי משירותי בריאות שהוא בעלי ידע בניהול הקליני של הנקה בתוך 1-3 ימים מהשחרור מבית החולים.

האכלת תינוקות בפורמולה

מבחנים אקראיים בעלי סמיות כפולה של טריגליצריד סינטטי בתינוקות בזמן האכלה בפורמולה: ההשפעות על ביוכימיה של הצואה, מאפייני הצואה, ומינרליזציה של העצם.

מבוא

טריגליצריד הוא המקור האנגריה העיקרי גם בחלב אם וגם בפורמולת תינוקות, המספקת 50% מהאנרגיה התזונתית. למרות זאת, המבנה הסטריאואיזומרי של הטריגליצריד בחלב האנושי שונה באופן מובהק מהטריגליצריד של פורמולת תינוקות.

חומצה פלמיטית מהווה 70% מחומצות השומן בחלב אנושי, ואינה עוברת הידרוליזה. בניגוד לכך, חומצה פלמיטית בחלב פרות ופורמולת תינוקות, כן עוברת הידרוליזה באמצעות ליפאז של הלבלב. החומצה הפלמיטית עשויה ליצור תצמידי חומצות שומן-סידן, אשר נספגים בצואה גרועה וצפוי שזה יגרום לספיגת חומצות שומן וסידן נמוכים יותר מפורמולת תינוקות מאשר מחלב אנושי. יצירת סבוני סידן (calcium soaps) במעיים עשויה להסביר באופן חלקי את ההבדלים המשמעותיים בהרגלי מעיים ועקביות צואה בין תינוקות הניזונים מחלב אם ו-פורמולת תינוקות.

מחקרים קודמים שבחנו את ההשפעה של שינוי תוכן החומצה הפלמיטית בפורמולת תינוקות הניבו תוצאות סותרות. בפגים, השימוש של פורמולה המכילה טריגליצריד סינטטי הובילה לספיגת חומצות שומן וסידן משופרת והפחתה ביצירת סבוני סידן לא מסיסים בצואה, בעוד שבתינוקות לא פגים הוא הפחית את ספיגת חומצות השומן והסידן מה שהוביל לצואה רכה יותר ופחות קשה במחקר זה, משערים שהגדלת שיעור החומצה הפלמיטית בפורמולה בתינוקות לא פגים יובילו לתוצאה של הפחתת הפרשת החומצה הפלמיטית וסבוני הסידן הקשורים לכך בצואה והגברת ספיגת הסידן, הפחתת החששות ההוריות בנוגע למוצקות הצואה, והגדלת המינרלים בשלד.

נבדקים, שיטות ועיצוב הניסוי

203 תינוקות אשר ניזונים מפורמולה גוייסו מבית החולים ליולדות רוזי בקיימברידג', אנגליה. כל הנבדקים היו תינוקות לא פגים (שבוע הריון ³37) עם משקל לידה מעל האחוזון ה-5. הנבדקים נרשמו ב-8 הימים הראשונים לחיים (לאחר שהאם החליטה להאכיל בפורמולה) והם הוקצו באופן אקראי לקבל 1 מתוך 2 הפורמולות באמצעות שימוש בסמיות כפולה אקראית אשר החליפה הקצאות בלוק (block allocation) במשימות תזונתיות אשר מזוהות באמצעות ברקוד. הנבדקים השלימו את המחקר ב-12 שבועות. קבוצת התייחסות של 120 תינוקות יונקים לא פגים עם משקל לידה מעל האחוזון ה-5 נרשמו בגיל 10 שבועות והשלימו את המחקר ב-12 שבועות.

תזונת הניסוי

שתי הפורמולות סופקו על ידי נוטריסיה (Nutricia) והיו בעלות וריכוזים דומים של חומצה פלמיטית (palmitate) כאחוז מכלל חומצות שומן. למרות זאת, הנוסחה הניסיונית עם טריגליצריד סינטטי הכילה 50% מהחומצה הפלמיטית בהשוואה ל-12% בעמדת בפורמולת הבקרה. שתי הפורמולות הכילו מלחים דומים, כולל מלחי סידן (<45% מהסידן מסידן פחמתי, 52% מחלב, והשאר מסידן כלוריד. האריזה של כל פורמולה הייתה זהה מלבד להבדלים בברקודים, שני החוקרים וההורים לא היו מודעים להקצאות התזונתיות. ניתוחי הנתונים בוצעו כאשר הקבוצות התזונתיות מקודדות והקוד לא נשבר עד שכל הניתוחים הושלמו.

תוצאות

מאה תינוקות הוקצו באופן אקראי לפורמולה גבוה-sn-2 ו-103 לפורמולת הבקרה. לא היו הבדלים מובהקים בלידה, בדמוגרפיה, או בנתונים אנתרופומטרים בין 2 הקבוצות בהקצאה האקראית.

צפיפות עצם- לא היו הבדלים מובהקים בין 2 קבוצות הפורמולה ב-BMC רדיאלי (0.088 בהשוואה ל-0.098 g/cm2 עבור גבוה-sn-2 וקבוצות פורמולת בקרה, בהתאמה) או רוחב עצם (0.517 בהשוואה ל-0.521 ס"מ עבור גבוה-sn-2 וקבוצות פורמולת בקרה, בהתאמה). תינוקות אשר קיבלו את פורמולת הבקרה היו בעלי BMC נמוך יותר מאשר תינוקות אשר קיבלו את פורמולת גבוה-sn-2. באופן דומה, BMD היה גבוה יותר בתינוקות אשר קיבלו את פורמולת הגבוה-sn-2 מאשר תינוקות אשר קיבלו את פורמולת הבקרה.

מאפייני צואה- תינוקות אשר צרכו את פורמולת הגבוה-sn-2 היו בעלי צואה נוזלית יותר וצואה פחות קשה גם בגיל 6 שבועות וגם בגיל 12 שבועות. לא היו הבדלים בין הקבוצות במספר היציאות בשבוע או ההערכה של האמהות של נפח הצואה הכוללת לשבוע או נפח בכל יציאה. 37 תינוקות (20 תינוקות אשר השלימו את ה-12 שבועות של הניסוי התחילו לאכול מוצקים (בערך בגיל 10 שבועות): ההבדלים בעקביות הצואה בין התינוקות אשר קיבלו פורמולות שונות הופחתו בהשוואה לאלו אשר הואכלו רק בפורמולה.

חששות הורים לגבי צואה- השימוש בפורמולת גבוה-sn-2 לא השפיע על שיעור האמהות המביעות דאגה לגבי התכיפות של הצואה אצל תינוקותיהם. למרות זאת, חלק גדול יותר מהאמהות אשר משתמשות בפורמולת גבוה-sn-2 היו מודאגות מצואה נוזלית בגיל 3 שבועות, הבדל זה לא נראה בקבוצה הקטנה של תינוקות אשר התחילה לאכול מוצקים עד גיל 12 שבועות אך המשיכו לקבל את פורמולת המחקר. לא היה הבדל משמעותי בין הקבוצות במספר ההורים אשר ביקשו עצה מאנשי בריאות מקצועיים בנוגע לצואת התינוקות שלהם.

ביוכימיה של צואה- הצואה של התינוקות אשר קיבלו את פורמולת גבוה-sn-2 הכילה בסך הכול 24.8% חומצות שומן, ואילו אלו של קבוצת הבקרה הכילו 34.9% חלקי הסבון והלא סבון של כל דגימה נותחו לחומצות שמן בודדות מ-12:0 ל-20:0. לא היו הבדלים מובהקים בין קבוצות הפורמולה עבור חומצות שומן לא סבוניות. היו הבדלים מובהקים מאוד בין הקבוצות בחומצות שומן רוויות סבון, בפרט, היחס של חומצה סטארית, חומצה פלמיטית וחומצה מירסטית היו נמוכים בצורה משמעותית בקוצה אשר קיבלה את פורמולת גבוה-sn-2 מאשר קבוצת הבקרה.

תוצאות בטיחות וסבילות- התינוקות אשר ניזונו מפורמולה, לא היו הבדלים מובהקים באנתרופומטריה בזמן ההקצאה האקראית, בגילאי 3, 6, או 12 שבועות. תינוקות אשר קיבלו את פורמולת הבקרה אשר השלימו 12 שבועות של דיאטת הניסוי היו כבדים וארוכים מעט יותר מאשר תינוקות אשר קיבלו את פורמולת גבוה-sn-2, אך ההבדל לא היה מובהק ברמה של 5%.

לא היו הבדלים מובהקים בין קבוצות אשר הוקצו באופן אקראי במספר הדיווחים על זיהומים בדרכי הנשימה העליונים, זיהומים בדרכי נשימה התחתונות הדורשים אנטיביוטיקה, ביקורים אצל רופא המשפחה, ביקורים במרפאות חוץ בבית החולים, או אשפוזים בבתי חולים.

השוואה בין תינוקות אשר אכלו פורמולה לתינוקות יונקים

צפיפות עצם- לא היו הבדלים משמעותיים ב-BMC הרדיאלי או BMD בין קבוצת ההתייחסות של תינוקות יונקים והקבוצות אשר הוזנו בפורמולה.

מאפייני צואה- בגיל 12 שבועות, תינוקות יונקים היו בעלי צואה יותר נוזלית או מימית מאשר שתי קבוצות הפורמולה. תינוקות יונקים גם היו בעלי מספר גדול יותר באופן משמעותי של צואות בשבוע והערכת האמהות של נפח הצואה בפעם בודדות וההערכה של נפח צואה במשך שבוע היו גדולים יותר באופן משמעותי.

חששות הוריות לגבי צואה-12% מהאמהות המניקות היו מודאגות לגבי צואה נוזלית בהשוואה ל-30% מאלו של פורמולת גבוה-sn-2.

ביוכימיה של צואה- הצואה של תינוקות יונקים הכילה פחות חומצות שומן מאשר הצואה של קבוצת התינוקות אשר הוזנה בפורמולת גבוה-sn-2. הצואה שלהם הייתה גם בעלת פחות תוכן חומצות שומן.

דיון

כפי ששיערו, התוספת של טריגליצריד סיננטי לפורמולת התינוקות עם שיעור גבוה יותר של חומצה פלמיטית בעמדת ה- sn-2הובילה לשיעור נמוך יותר של חומצה פלמיטית בשומני צואה, הפחיתה את המוצקות של הצואה. בעל העניין הביולוגי הגדול ביותר היה מסת העצם של הגוף כולו הייתה גבוהה יותר בתינוקות אשר ניזונו מפורמולת גבוה-sn-2. חומצה פלמיטית בצואה יוצרת סבונים עם סידן, מה שמוביל לספיגת סידן נמוכה. במחקר זה ובמחקרים אחרים ישנה עלייה בספיגת הסידן עם חומצה פלמיטית sn-2 בתזונה. למרות זאת, אף מחקר לא מצא אם לסידן הזמין הנוסף הייתה השפעה ביולוגית מובהקת כלשהי על התינוק ושלא פשוט נגרמה עלייה בהפרשת הסידן.

תינוקות שניזונו מפורמולת גבוה-sn-2 ואלו שינקו היו בעלי ערכי BMC ו-BMD גדולה יותר מהתינוקות אשר ניזונו מפורמולת בקרה. תינוקות אשר קיבלו את פורמולת גבוה-sn-2 במחקר הנוכחי היו בעלי כמות מופחתת של סבוני חומצות שומן פחמניות, כמו גם סבוני פלמיטית בצואה שלהם. ההיווצרות של סבוני פלמיטית עשויה להפחית את כושר הספיגה במעיים על ידי קשירת מלחי מרה או על ידי שימוש כממס לחומצות שומן אחרות.

למרות שנמצאה ירידה במוצקות הצואה, באופן פרדוקסאלי, זה לא היה מלווה בירידה בדאגות הוריות. אמהות לתינוקות אשר קיבלו את פורמולת גבוה-sn-2 היו מודאגות יותר לגבי צואה נוזלית מאשר אמהות מניקות, למרות שיעור גבוה יותר של צואה נוזלית בתינוקות יונקים.

למרות שתינוקות אשר ניזונו מפורמולת גבוה-sn-2 היו בעלי צואה רכה יותר, נפח הצואה לא גדל לנפח אשר נראה בתינוקות יונקים.

לסיכום- מחקר זה ממחיש את הנקודה הכללית החשובה שהבדל עדין בהרכב הפורמולה עשוי להיות בעל השפעה משמעותית על ההשפעות הפיזיולוגיות של התינוקות.

תוספת של תערובת שומן חדשה המכילה טריגליצריד סיננטי עם חומצה הפלמיטית בעמדת ה- sn-2לפורמולת תינוקות הובילה למסת גוף כוללת גבוהה יותר באופן משמעותי בגיל 12 שבועות, בהפחתה של הפרשת צואה חומצות שומן סבוניות, ובצואה רכה יותר. הנתונים הללו מעלים את השאלה האם פורמולת תינוקות צריכה להכיל טריגליצריד סיננטי שכזה. למרות ששילובם בפורמולה הובילה לצואה רכה יותר, וקרובה יותר לזאת של תינוקות יונקים, בפועל זה הוביל לעלייה בחששות ההורים לגבי רכות הצואה. אף על פי כן, ההשפעות הביולוגיות החשובות יותר על מסת עצם עשויות להיות בעלות רלוונטיות קלינית, במיוחד אם התופעות הללו נמשכות מעבר לתקופת הניסוי.

ההשפעה של חומצות שומן אומגה שלוש על ההנקה

תקציר של מחקר הבוחן את ההשפעה של חומצות שומן אומגה שלוש  על ההנקה

ההשפעה של צריכת חומצות שומן מסוג DHA אצל נשים בזמן הריון או הנקה על התפתחות העובר או התינוק

מטרת המאמר הינו לבחון מחקרים קיימים בתחום במטרה לקבוע האם צריכה של תוספים של DHA בזמן ההריון וההנקה, תתרום להתפתחות העובר והתינוק במספר תחומים.

לא נערך כאן מחקר –אלא סקירה מקיפה של מחקרים ותצפיות אשר נערכו בעבר.

הקדמה:

חומצה דוקוסאהקסאנואית (DHA) הינה חומצת שומן רב בלתי רוויה מסוג אומגה שלוש, אשר לה תפקיד חשוב במערכת העצבים, בהתפתחות רשתית העין, ובמוח.

DHA נצבר במוח של היילוד בעיקר בסוף ההריון ובשנה הראשונה לחייו. לכן כמות הDHA תהיה מושפעת ממה שספג מאימו כשהיה עובר, וכאשר ינק.

השאלה הנשאלת היא האם רמת הDHA אצל האם משפיעה על רמת הספיגה אצל הילד.

המחקרים הקיימים הינם בעיקר מחקרים שנעשו בבעלי חיים, ובהם עלה כי צריכה של DHA בשלב הינקות תרמה להתפתחות חדות הראייה של החיות וכן התפתחות מוקדמת של תשומת לב לסביבה ויכולת חיקוי ולמידה.

השוני בכמות הDHA של האם לפי תרבות האכילה

במהלך השנים התברר כי נשים בתרבויות שונות, הינן בעלות כמות ממוצעת שונה של DHA והדבר עלול להשפיע על העובר או על התינוק בזמן ההנקה ולהתבטא בהבדלים תפקודיים. דבר זה הינו בגדר הנחה, ורק הוכחה שלו יכולה לתמוך בצורך לתת את חומצות השומן הללו בתור תוספים.

מחקרים בבעלי חיים מראים כי קיים חלון זמן צר בו המוח ומהערכת העצבית קולטים את הDHA. לאחר סיום ההנקה נסגרת חלון ההזדמנויות, ומוח שלא קיבל מספיק "נשאר מאחור".

קשה להוכיח זאת באופן ישיר על בני אדם, אולם מחקרים הראו שצריכת DHA דרך חלב אם, הגדילה את כמות הDHA בכדוריות הדם האדומות בגוף ומכך הסיקו החוקרים שייתכן שעלייה ברמת הDHA בכדוריות האדומות מעידה על עלייה ברמת הDHA במערכת העצבית ובמוח.

השפעת הדיאטה על כמות הDHA בחלב האם

אין ספק כי לדיאטה בתרבות מסויימת, השפעה על כמות הDHA בחלב האם ואף בכדוריות הדם האדומות וכו'.

אוכלוסיות האוכלות כמות גדולה של דגים, הינן בעלות רמת הDAH הגובה ביותר. לנשים בסין האוכלות כמות רבה של דגים ופירות ים, הגיעה רמת ה DHA בחלב עד 2.8 אחוז.

לעומת זאת –חשוב לציין כי אפילו לטבעונים, שאינם אוכלים DHA מן החי, הגיעה רמת ה DHA בחלב האם ל0.5 אחוז.

אצל נשים אמריקאיות האוכלות פחות דגים ויותר בשר , הייתה רמת הDHA 2 אחוז.

על מה משפיע DHA ?

ישנו "כיוון כללי" (לא לגמרי מוכח) שצריכת תוספים של DHA אצל תינוקות משפרת את התפתחות התינוק באופן כללי

ובאופן יותר ספציפי:

חדות הראייה

מחקרים מראים כי חדות הראייה של תינוקות מושפעת לטובה על ידי צריכת DHA, בייחוד אצל תינוקות שנולדו לפני הזמן. גם מדידות שונות של תפקוד הראייה אצל תינוקות (לא רק חדות ראייה ,אלא מבחן כללי הנקרא ERG ) הראו כי צריכה של תוספי DHA ישירות ולתינוקות ואפילו לאימהות בעת ההריון, השפיעו לטובה על קצב ההתפתחות.

תפקוד מוחי

מספר מחקרים מקשרים רמת DHA גבוהה אצל תינוקות, עם התפתחות מהירה של התינוק ועם רכישה מוקדמת של התנהגויות מסויימות. מחקרים אחרים הראו כי צריכת תוספים של האם בזמן ההריון תורמת להתפתחות מהירה של התינוק.

מהיכן מגיע באמת הDHA?

על אף שצריכת הDHA תורמת במרבית המקרים לעליה ברמתה אצל האם או התינוק –עדיין לא ניתן לקבוע קשר ישיר ובלעדי בין צריכת DHA גבוהה לבין רמה גבוהה שלה בדם. חלק מכמות הDHA מגיע דרך הגנטיקה, וחלק אולי מצריכה של מזון אחר שלא מכיל את חומצות השומן.

לסיכום

לא הכל ידוע, אבל בהחלט ניתן לומר כי לשרשראות השומן מסוג DHA תרומה גדולה להתפתחות התינוק.

 

הנקה ובריאות התינוק -לנה שק-נילסן וקים פליישר מיכאלסן

סקירה זו דנה בהשפעות ארוכות הטווח של ההנקה, בהסתמך על הפרסומים הרלוונטיים ביותר מן המחצית השניה של 2004 ו-2005.

ממצאים עדכניים

ההשפעה החיובית של ההנקה על התפקוד הקוגניטיבי בהמשך החיים ממשיכה להיות ההשפעה העקבית והחשובה ביותר. כמו כן, סביר שההנקה מגינה מפני מחלות מסוימות של המערכת החיסונית בהמשך החיים, כגון סוכרת סוג 1, צליאק, מחלות מעיים דלקתיות ואולי גם סרטן. הראייה להשפעה על מחלות אלרגניות עדיין איננה חד-משמעית. זאת ועוד, נראה שההנקה קשורה ללחץ-דם נמוך ולכולסטרול של נסיוב הדם (serum cholesterol), אבל אין כל קשר ברור למחלות לב ולמוות. רוב המחקרים וניתוחי-העל מראים השפעה מגוננת מפני השמנת-יתר בהמשך החיים, אבל זו נראית קטנה. לפי הנחה חדשה, ההנקה מתכנתת את ציר מקדם הגדילה דמוי האינסולין (insulin-like growth factor axis) ומביאה למהירות גדילה גבוהה יותר בהמשך הילדות.

סיכום

מתרבות ההוכחות לכך שההנקה, מעבר להשפעותיה המועילות והמוכחות היטב במהלך תקופת ההנקה, מניבה גם יתרונות לאורך ימים. השפעות אלה אינן בולטות ברמת הפרט, אבל סביר שיש להן חשיבות ברמת האוכלוסיה. עם זאת, היות שמרבית המחקרים הינם תצפיתיים, קשה לקבוע את הסיבתיות.

מילות מפתח

צפיפות-עצם, הנקה, סרטן, מחלת-לב וגורמי-סיכון, התפתחות קוגניטיבית, גדילה, מחלות של המערכת החיסונית, מקדם גדילה דמוי-אינסולין I (IGF-I), השמנת-יתר.

הקדמה

בעשורים האחרונים התרבו ההוכחות להשפעות הבריאותיות החיוביות שיש לתקופת ההנקה. היתרון הברור ביותר הוא ההגנה מפני מחלות מידבקות, והוא בולט ביותר בקרב אוכלוסיות בארצות מעוטות-הכנסה עם שכיחות גבוהה של מחלות מידבקות, אבל הוא גם בולט בארצות מתועשות. עם זאת, התברר שיש השפעות ארוכות-טווח על ההתפתחות ועל הסיכון ללקות במחלות בהמשך החיים, מה שמצביע על כך שייתכן כי ההנקה מתכנתת במידה מסוימת את הבריאות העתידית, אם כי קשה לקבוע את הסיבתיות, לפי שרוב המחקרים הם תצפיתיים.

החל מאמצע 2004 ועד שלהי 2005, נעשו זמינים מעל 1100 פרסומים אודות החלב והפרשת החלב האנושיים, ויותר מ-120 מהם התמקדו בהשפעות ארוכות הטווח. מספרים אלה מבוססים על ביבליוגרפיות שמתפרסמות מטעם האגודה הבינלאומית לחקר החלב והפרשת החלב האנושי (International Society for Research in Human Milk and Lactation (ISRHML)) מידי חודשיים, ושכעבור שהות של חודשיים נעשים זמינים חינם-אין-כסף בעמוד הבית של אתר האגודה (www.isrhml.org). מטרתה של סקירה זו היא להבליט את החשובים בפרסומים אלה ולהגיב עליהם, החל מן המחצית השניה של 2004 ו-2005. מושם דגש על מחקרים אפידמיולוגיים (של חקר המגפות), ניתוחי-על (meta-analysis) וסקירות שיטתיות. נכללו מספר סימוכין מלפני תקופה זו, בהתאם לצורך להגדיר את הרקע.

גורמי סיכון ומחלות לב

יש מספר עצום של מחקרים בנושא הקשר בין ההנקה לבין גורמי סיכון למחלות לב (cardiovascular disease), ובהסתמך עליהם נוהלו הרבה ניתוחי-על מקיפים. מחקרים מועטים בלבד התמקדו בשלבי סוף המחלה ובתמותה. הליפידים (blood lipids) משכו תשומת-לב מכיוון שאצל תינוקות מונָקים יש רמות גבוהות יותר של כולסטרול בדם, משום שהחלב האנושי מכיל כולסטרול ואילו תחליפיו – לא. אולם לא נראה שהבדל זה נותר בעינו בהמשך החיים, מכיוון שנמצא בניתוח-על שרמת הכולסטרול אצל בוגרים היתה למעשה נמוכה מעט (0.18 mmol/l) בקרב אלו שהונקו, בהשוואה לאלו שהוזנו בבקבוק. כמו כן, נראה שההנקה קשורה בירידה קלה בלחץ הדם הסיסטולי בהמשך החיים, כפי שהוכח בשני ניתוחי-על מ-2003 ומ-2005. ההערכות שדווחו בדבר ההשפעה היו ירידות של 1.10 ו-1.4mmHg, בהתאמה, ושתיהן היו תלויות-גיל בעת מדידת לחץ הדם. עם זאת, שני המחקרים הראו סימנים להטיית פרסום, לפי שהמחקרים הגדולים דיווחו על הבדלים קטנים יותר מאשר המחקרים הקטנים יותר. המשמעות היא שיש להסיק בזהירות מסקנות הנוגעות לבריאות הציבור. מחקר של לוקאס (Lucas) ושותפיו, שבו נבחרו אקראית פגים לקבלת הנקה (מבנק תרומות חלב) או תחליפי חלב-אם, ואחר בוצע עליהם מעקב בשנות ההתבגרות, אישר את ההשפעות המועילות שיש לצריכת חלב בהנקה על לחץ הדם ופרופיל הליפידים. נוסף על השפעות מועילות אלה, הראה מחקר עדכני שלתקופה ממושכת יותר של הנקה יש קשר לעלייה בקשיות העורקים אצל ילדים, דבר שהוכח בעבר לגבי בוגרים צעירים. ההשפעה ארוכת הטווח של זה טרם ידועה.

אצל קבוצת בויד-אור (Boyd Orr Cohort), הוכח כי רמת טרשת העורקים (atherosclerosis) בגיל 65, שנקבעה במדידת אולטרסאונד של עובי העטיפה הפנימית (intima-media), היתה נמוכה יותר אצל מונָקים מאשר אצל משתתפים מוזָני-בקבוק. ההתאמות לגבי לחץ-דם, כולסטרול ועמידות לאינסולין יצרו הבדל קטן לעומת ההשפעות האומדניות, מה שמרמז שגורמים אלה לא היו סיבתיים. עם זאת, לא נצפה שום קשר מינון-תגובה בין משך תקופת ההנקה לבין עובי העטיפה הפנימית. זאת ועוד, מאמר מוקדם יותר הנוגע לאותה הקבוצה, אך מבוסס על מספר גדול יותר של משתתפים (מכיוון שלא הוגבל רק למשתתפי הניסוי הקליני), הראה שההנקה אינה קשורה למחלה של הלב וכלי הדם (cardiovascular) או למחלת-לב איסכמית (ischemic heart disease), של נזק מקומי עקב מחסור בדם. עם זאת, במחקר קרפילי (Caerphilly). שכלל רק גברים בין הגילים 45-59 בהכללה (at inclusion) בשנים 1978-1983, נמצא שההנקה קשורה בעלייה של 54% בסיכון לחלות במחלת-לב כלילית (coronary heart disease) ולעלייה של 73% בסיכון לתמותה עקב מחלת-לב כלילית. ההערכות היו יציבות מול התאמות עבור משתנים מתערבים (confounders) פוטנציאליים, כולל המעמד החברתי בילדות ובבגרות. מנגד, במחקר בריאות האחיות, שהקיף נשים בגילים 30-55 בהכללה ב-1976, נמצא כי הנקתן בעבר קשורה לירידה של 8% בסיכון ללקות במחלת-לב כלילית (קטלנית ולא קטלנית). מגבלה חשובה של שני המחקרים הללו היא השימוש במידע אודות הנקה, שנאסף עשרות שנים לאחר תקופות ההנקה עצמן. זאת ועוד, אף לא אחד ממחקרים אלה סיפק ראיה לקשר מינון-תגובה בין משך ההנקה ובין מחלת הלב.

לסיכום, תוצאות אלה בדבר גורמי סיכון וסופי מחלות אינן מורות על השפעות חשובות של ההנקה על מחלת הלב (cardiovascular disease).

סוכרת סוג 2 ועמידות לאינסולין

לאחרונה פורסמה סקירה שיטתית אודות ההנקה והסוכרת סוג 2 (type 2 diabetes mellitus), אבל רק בצורת תקציר. נראה שההנקה קשורה בסיכון מופחת ללקות בסוכרת סוג 2 בבגרות, וכן בעמידות מופחתת לאינסולין בילדות ובבגרות. במחקרים שנערכו על תינוקות נמצא גם קשר בין ההנקה ובין רמות נמוכות יותר של סוכר בדם (blood glucose) ואינסולין, וההנחה היתה שההשפעה קצרת-מועד זו של ההנקה תכנתה השפעה הגנתית ארוכת-טווח בפני סוכרת סוג 2.

פרסום עדכני מטעם מחקר אלף המשפחות של ניוקאסל (Newcastle Thousand Families Study) מצא יחס הפוך בין הנקה לבין עמידות לאינסולין אצל גברים, אך לא אצל נשים. מאידך, מחקר נרחב על ילדי בית-ספר מדנמרק ואסטוניה לא הראה שום הבדל בעמידות לאינסולין בין ילדים שהונקו אך ורק בחלב אם וכאלה שמעולם לא הונקו, וכן לא היה שום קשר מינון-תגובה בין משך תקופת ההנקה בלבד והעמידות לאינסולין. לסיכום, יש עדיין מחקרים מועטים בלבד בנושא ההנקה וסוכרת סוג 2, ולא הוכח שום קשר משכנע.

מעניין שפרסום עדכני ממחקר בריאות האחיות הראה שמשך ארוך יותר של תקופת הנקה קשור באופן עקבי על סיכון מופחת להתפתחות סוכרת סוג 2 בהמשך החיים אצל אמהות. ההשפעה המגוננת של ההנקה נותרה בעינה לאחר התאמה למספר משתנים משותפים (co-variables) רלוונטיים המוכרים כגורמי סיכון לסוכרת סוג 2, כולל אינדקס מסת הגוף (body mass index (BMI)) הנוכחי.

השמנת-יתר

מספרם הגדול של המחקרים האפידמיולוגיים שניתחו את השפעות ההנקה על השמנת היתר בהמשך החיים סוכמו בארבע סקירות או ניתוחי-על שפורסמו במהלך השנתיים האחרונות. בסקירות אלה נכללים מחקרים רבים, אבל היות שנעשה בהם שימוש באמות מידה שונות להכללה ובמתודולוגיות שונות, התוצאות נבדלות במידת-מה. בעיה עיקרית אחת היא שהמחקרים השתמשו בהגדרות שונות להנקה, ואילו מחקרים מסוימים הסתפקו בהבחנה בין הנקה "לעולם לא" לעומת "אי-פעם". זאת ועוד, יש הבדלים גדולים במספרי המשתנים המתערבים הפוטנציאליים שנכללו בניתוח הקבוצות השונות, כשאחדים מן המחקרים אינן מבצעים בקרה למשתנים כלשהם. משתנה חשוב אחד הינו השמנת היתר של האם, מכיוון שאמהות בהשמנת-יתר מיניקות תקופות קצרות יותר, כפי שהוכח במחקר עדכני בקרב קבוצה גדולה בדנמרק וסוכם בסקירה.

בסקירה שיטתית מאת ארנז (Arenz) ואחרים נכללו תשעה מחקרים עם יותר מ-69,000 משתתפים. יחס הסיכויים המותאם (adjusted odds ratio) למצב של השמנת-יתר היה 0.78 אם הילד הוזן אי-פעם בהנקה, ובארבעה מן המחקרים שנכללו היה אפקט של מינון-תגובה. מחברים אלה לא מצאו שום סימן להטיית פרסום. בניתוח-על של הרדר (Harder) ואחרים, 17 מחקרים עמדו באמות המידה להכללה, והם מצאו אפקט משמעותי של מינון-תגובה, עם ירידה של 4% בסיכון למשקל עודף מול כל חודש של הנקה. אוון (Owen) ואחרים כללו 28 מחקרים עם כמעט 300,000 מושאי-ניסוי, ומצאו כי ההנקה קשורה לסיכון מופחת להשמנת-יתר ביחס סיכויים של 0.87, אבל הם מצאו גם שההשפעה קטנה יותר (יחס סיכויים של 0.93) במחקרים שניהלו בקרה לגבי שלושת המשתנים המתערבים הפוטנציאליים העיקריים, דהיינו השמנת-יתר אצל ההורים, עישון אצל האם ומעמד חברתי. היות שההשפעה היתה גדולה יותר במחקרים קטנים יותר, סביר להניח הטיית פרסום. בניתוח עוקב שכלל 10 מחקרים נוספים שלא פורסמו עד אז, עם אינדקס מסת-גוף כמשתנה רציף (continuous variable) בתור תוצאה, לא נראתה שום השפעה להנקה לאחר התאמה למשתנים מתערבים רלוונטיים.

קשה להוציא מכלל אפשרות שמקדמי משתנים מתערבים שיוריים (residual confounding factors) יכולים להסביר כמה מן הממצאים החיוביים של מחקרים אלה, אפילו אם רבים מן המחקרים ניהלו בקרה לגבי השמנת-יתר אצל ההורים, עישון אצל האם ומעמד חברתי. לפי המחקרים הזמינים, סביר להניח שיש להנקה השפעה מגוננת מפני השמנת-יתר, לפחות בסביבות מסוימות ובגילים מסוימים. ייתכן שההנקה משפיעה רק על הקצה העליון של פיזור אינדקס מסת-הגוף, ושההשפעה גדולה יותר באוכלוסיות בעלות שכיחות רבה יותר של השמנת-יתר. לא סביר שההשפעה גדולה יותר ברמת הפרט, אבל ייתכן שיש לה חשיבות ברמת האוכלוסיה.

קצרת (asthma), אלרגיה ותפקוד ריאתי (pulmonary function)

הראיות להשפעה מגוננת של ההנקה בהתייחס לקצרת ומחלות אלרגניות נוספות אינן חד-משמעיות, ומחקרים מסוימים אפילו מראים שההנקה מגבירה את הסיכון. מספר מחקרים עדכניים גדולים בנושא ההגנה מפני דלקת-עור אטופית (atopic dermatitis) הראו גם הם תוצאות מתפלגות. במחקר גדול של קבוצת הלידה הלאומית הדנית (Danish National Birth Cohort) לא היתה שום השפעה כוללת להנקה, אך לאחר ריבוד לפי היסטוריה משפחתית, נמצא שהנקה בלעדית למשך 4 חודשים לפחות קשורה לסיכון מוגבר (יחס איעראות[incidence rate ratio] של 1.29) אם אין היסטוריה משפחתית של אלרגיה. בקרב בעלי היסטוריה משפחתית כזו, הנטייה היתה שככל שליותר בני משפחה היתה מחלה אלרגנית, הילד היה מוגן יותר נגד דלקת-עור אטופית. מחקר GINI לא הצליח לאשש את ההנחה שהזנה בהנקה בלבד מהווה גורם סיכון, אך כשהנתונים נותחו שוב, נמצאה נטיה לכך שההנקה קשורה לסיכון מופחת לדלקת-עור אטופית, אם לשני ההורים יש היסטוריה משפחתית של מחלה אטופית. במחקר שוודי נרחב, שבחן רק את השפעתה של הזנה בהנקה בלבד במשך 4 חודשים או יותר, בהשוואה לתקופות הנקה-בלבד קצרות יותר, לא היו להנקה השפעות כלשהן על הסיכון ללקות בדלקת-עור אטופית במהלך שנות החיים הראשונות, וכך היה גם בקרב בעלי היסטוריה משפחתית עם התנאי הזה. מחקר ניו-זילנדי מצא שמשך ההנקה קשור לסיכון מוגבר ללקות בדלקת-עור אטופית בגיל 3.5 שנים, אחרי התאמה לאטופיה המשפחתית. השפעת ההנקה על התפתחות פנוטיפים שונים של אקזמה עד 4 שנים נבחנה בקרב אוכלוסיה שוודית, והנזה בהנקה בלבד במשך 4 חודשים או יותר הפחיתה את הסיכון לאקזמה בגיל 4 (יחס סיכויים [odds ratio] 0.78). באותה הקבוצה הוכח גם שהנקה-בלבד במשך 4 חודשים או יותר הפחיתה את הסיכון ללקות בקצרת במהך 4 שנות החיים הראשונות. לא ניתנו הסברים ברורים בנוגע לתוצאות הסותרות בהתייחס להשפעה המגוננת כנגד דלקת-עור אטופית, אבל נרמז שהרכב חומצות השומן של חלב האם ממלא בכך תפקיד. מחקר קטן מפינלנד מצא שאצל אמהות בעלות דלקת-עור אטופית, רמת חומצות השומן הרוויות בחלב האם היתה גבוהה יותר וכי רמות חומצות השומן n3 היו נמוכות יותר אצל אלו שצאצאיהן פיתחו דלקת-עור אטופית.

ילדים הסובלים מקצרת, צפצופים בנשימה או זיהומים מתמשכים בדרכי הנשימה צפויים יותר לסבול מתפקוד ריאתי ירוד בהמשך החיים. מחקר של שאוקאט (Shaukat) ואחרים היה הראשון שבדק אם ההנקה קשורה לתפקוד ריאתי אצל בוגרים. בסך הכל, לא היתה כל השפעה להנקה על התפקוד הריאתי, אולם ריבוד לפי מצב העישון הנוכחי הראה השפעה מגוננת של ההנקה על נפח הנשיפה המאולצת אצל מעשנים לשעבר, אם כי לא על התפקוד הריאתי שנמדד ככושר חיוני מאולץ (forced vital capacity). עם זאת, מגבלה רצינית אחת היתה שהמידע אודות היסטוריית ההנקה בא מדיווח אישי ולא נאסף עד הכללתו במחקר בגילים 35-79.

סוכרת סוג 1

סוכרת סוג 1 (type 1 diabetes mellitus) היא מחלה של המערכת החיסונית שמעוררים גורמים סביבתיים המתפתחים אצל פרטים רגישים לכך מבחינה גנטית. ההשערה היתה שההנקה מספקת הגנה נגד הרס תאי בטא של הלבלב (pancreatic b-cell destruction) . אולם מול הנחה זו הועמדה ההשערה שחשיפה מוקדמת לנוגדני (antigens) חלב פרה עלולה להוות גורם סיכון לסוכרת סוג 1, ולכן חשובה התאמה הדדית נאותה. מחקר רב-מרכזי אירופי מ-2002 הראה כי הנקה במשך כל תקופה שהיא קשורה בירידה של 41% בסיכון ללקות בסוכרת סוג 1.

שני מחקרים מבוקרים (case–control) על ילדים צ'כיים ויוגוסלביים (סרביים) הניבו תוצאות מתפלגות. הראשון הראה השפעה מגוננת של ההנקה, אשר לא הושפעה מגיל תחילת השימוש בתחליף חלב-אם או תזונה משלימה אחרת, על הסיכון ללקות בסוכרת סוג 1. אולם במחקר היוגוסלבי, ההשפעה המגוננת של ההנקה נצפתה רק בניתוחים בעלי משתנה בודד (univariable), ונעלמה לאחר התאמה לגיל תחילת השימוש בחלב משלים. זאת ועוד, השפעת גיל תחילת התזונה בחלב משלים נעלמה גם היא לאחר התאמה למגוון גורמים הקשורים בסוכרת סוג 1. למרות מחקר אחרון זה, מחקרים רבים משנים קודמות הראו בעקביות רבה למדי סיכון מופחת לסוכרת סוג 1 אצל ילדים מוזני הנקה, אך המנגנון עדיין איננו ברור.

בהתייחס לתפקידו האפשרי של חלב הפרה באטיולוגיה של סוכרת סוג 1, מעניין לציין מחקר התערבות נסיוני עדכני (intervention pilot study) שחשף אקראית תינוקות בעלי רגישות גנטית לסוכרת סוג 1 לתחליף חלב-אם מבוסס קזאין שעבר הידרוליזה (hydrolyzed casein formula) או לתחליף חלב-אם מבוסס חלב-פרה רגיל, לאחר הפסקת ההזנה בהנקה בלבד. בגיל מעקב ממוצע של 4.7 שנים, הילדים שקיבלו את תחליף ההידרוליזה הראו התפתחות ירודה יותר של תאי בטא של המערכת החיסונית.

מחלות אחרות הקשורות למערכת החיסונית

מחלת צליאק נחשבת למחלה של המערכת החיסונית, ובניתוח-על של שישה מחקרים מבוקרים הוכח שלהנקה יש השפעה מגוננת, שלהוציא מחקר קטן אחד הינה תלויית-מינון. ניתוח העל הראה גם שההנקה במועד תחילת תזונת גלוטן מגוננת בפני מחלת צליאק (יחס סיכויים 0.48) בהשוואה לתינוקות שלא הונקו במשך תקופה זו. עם זאת, כפי שקובעים מחברי המחקר, לא ברור מן המחקרים שנכללו בניתוח העל אם ההנקה מעכבת את הופעת התסמינים או מעניקה הגנת-קבע כנגד המחלה.

שועַר גם שלמאפיינים מווסתי-החיסוניות (immuno-modulatory) של חלב האם יש גם השפעה מגוננת נגד מחלת המעי הדלקתי. בניתוח-על מ-2004 שהקיף 17 מחקרים, נמצא קשר בין הנקה-בלבד במשך כל תקופה שהיא לבין סיכון מופחת ללקות במחלת קרון (Crohn’s disease) (יחס סיכויים 0.67) וקוליטיס כיבית (ulcerative colitis) (יחס סיכויים 0.56). עם זאת, לא תואר בבירור בכל המחקרים אם ההנקה-בלבד הושוותה להנקה לא-בלעדית או להזנה בבקבוק בלבד. ההשפעות המגוננות המשמעותיות של ההנקה נותרו בעינן כאשר רק ארבעת המחקרים שנקבעו כבעלי איכות גבוהה נכללו בניתוח העל. עם זאת, התוצאות ממחקר מבוקר מבוסס-אוכלוסיה, שנקבע כבעל איכות גבוהה על פי אמות המידה של קלמנט (Klement) ואחרים, הראה שההנקה קשורה בסיכון מוגבר ללקות במחלת קרון (יחס סיכויים 2.1). מאידך, לא נמצאה זיקה בין ההנקה לבין קוליטיס כיבית. מאמר ממחקר אלף המשפחות של ניוקאסל הראה שמשך ארוך יותר של הנקה קשור לסיכון מופחת להידבקות בהליקובקטר פילורי (Helicobacter pylori) בגיל 50, אם כי רק אצל גברים. ההידבקות בהליקובקטר פילורי היא הגורם העיקרי לכיבים במערכת העיכול (peptic ulceration) וגורם-סיכון חשוב בסרטן הקיבה (gastric carcinoma). בנוסף, במחקר בריאות האחיות הוכח שמשך הנקה מוגדל קשור בסיכון מופחת לדלקת-מפרקים שגרונית (rheumatoid arthritis) אצל האם. בהשווה לנשים שילדו ואשר לא הניקו, נשים שהניקו במשך 24 חודשים לפחות היו בסיכון מופחת של 50% לפתח דלקת-מפרקים שגרונית.

סרטן

שוער שלחלב האם השפעה מגוננת על הסיכון ללקות בסרטן באמצעות גירוי או ויסות המערכת החיסונית ועידוד הבשלתה. ב-2005, פורסמו שתי סקירות שיטתיות על הנקה והסיכון לסרטן בילדות ובתקופת ההתבגרות. הראשונה הקיפה 26 מחקרים וקבעה שכל הנקה אי-פעם קשורה לסיכון מופחת באורח משמעותי של 9% ללקות בסרטן-דם לימפובלסטי חמור (acute lymphoblastic leukemia), 24% ללקות במחלת הודג'קין (Hodgkin’s disease) ו-41% ללקות בנוירובלסטומה (neuroblastoma). עם זאת, שתי ההערכות האחרונות נבעו ממחקרים בודדים. על סמך גודל ההשפעה ומספר מקרי הסרטן השנתיים בבריטניה, טוענים המחברים כי ההשפעה על בריאות הציבור שיש לשכיחות גוברת של ההנקה צפויה להיות מוגבלת. כמו כן, סקירה אחרת, בעלת אמות-מידה נוקשות יותר להכללה, הגיעה למסקנה נחרצת פחות באשר לקשר שבין ההנקה לבין סרטן הדם, מכיוון שההשפעה המגוננת הוכחה רק בשניים מארבעת המחקרים שנקבע שהם באיכות מספקת. זאת ועוד, מחקר מבוקר עדכני מקליפורניה שכלל 311 מקרים לא מצא כל קשר בין ההנקה לבין סרטן הדם הלימפובלסטי החמור. ניתוח-העל לגבי הנקה וסרטן אצל מבוגרים כלל רק 3 מחקרים שכל מקרי הסרטן בהם היו השלבים הסופיים, ובניתוח זה לא נראה כל קשר. ניתוח-על רגרסיבי (meta-regression analysis) שהקיף 11 מחקרים קבע שלהנקה השפעה מגוננת מפני סרטן-שד לפני גיל המעבר (pre-menopausal breast cancer), אך לא על סרטן שלאחרי גיל המעבר (postmenopausal cancer), אצל צאצאים ממין נקבה. מגבלה מרכזית ברוב המחקרים שנסקרו היא שהמידע אודות ההנקה נאסף במבט לאחור, ובמקרים מסוימים לא לפני תקופת הבגרות.

ב-2002 הראה ניתוח-על שההנקה קשורה לסיכון מופחת ללקות בסרטן-שד אצל האם. דבר זה אושר במחקר אמריקני עדכני, שבאמצעות הבחנה בין סוגי משנה של סרטן-שד הצליח להראות שהמנגנון המעורב איננו כנראה הורמונלי, משום שהפחתת הסיכון לא היתה ספציפית לגידולים שהפגינו קולטני אסטרוגן או פרוגסטרון (estrogen, progesterone).

צפיפות עצם

ההנחה היא ש-200 מיליגרם הסידן שתינוקות מוזני-הנקה צורכים מידי יום מספקים התפתחות שלד מיטבית בתקופת הינקות. רוב תחליפי החלב מספקים כמויות סידן גדולות יותר, מתוך התחשבות באפשרות שמא מרכיבים אחרים בנוסחה עלולים לגרום לספיגת מינרלים לא-נאותה. ב-2000 פורסם מחקר שהראה צפיפות עצם גדולה יותר בגיל 8 בתנאי שהתינוקות הוזנו בחלב אנושי במשך 3 חודשים לפחות, אולם מסקנה זו לא זכתה לאישוש במחקר שנערך על ילדים אמריקניים בריאים בני 4, שפורסם ב-2005. במחקר המאוחר יותר לא נצפו הבדלים בתכולת המינרלים בעצם או בצפיפות המינרלים בעצם בקרב ילדים שהונקו במשך 4 חודשים לפחות, בהשוואה לאלו שקיבלו תחליף חלב-אם. זאת ועוד, היות ששום מחקר טרם בדק אם להנקה יש השפעה כלשהי על הסיכון לשברים, הרי שיש להתייחס לכל קביעה כאילו להנקה יש השפעה מגוננת כנגד דלדול עצם (osteoporosis) כאל השערה בלבד.

עקב תכולת הסידן הניכרת בחלב האם, נידונה השאלה אם עלולה להיות לכך השפעה שלילית לאורך ימים על צפיפות העצם אצל האם. אולם סקירה עדכנית הגיעה למסקנה שלמרות שנצפה אובדן עקבי של צפיפות מינרלים בעצם במהלך ייצור החלב, נראה שהשפעה זו הינה הפיכה, וצפיפות העצם משתקמת כנראה תוך 8-16 חודש לאחר הגמילה. בנוסף, לא נראה שיש איזה סיכון מוגבר לשבר הקשור למשך ארוך יותר של ההנקה.

גדילה קווית (Linear growth)

קומתו של המבוגר, ומכאן שגם הגדילה עצמה, קשורות באורח משמעותי למספר תוצאות בריאותיות. מה שזכו לתיעוד הטוב ביותר הם הקשר החיובי לסיכון ללקות בסוגי סרטן אנדוקריניים, כגון סרטן הערמונית והשד (prostate and mammary cancer), והקשר השלילי לסיכון ללקות במחלת-לב (cardiovascular disease). לפיכך, מעניין כיצד ההנקה משפיעה על הגדילה הקווית. מספר מחקרים מצאו כי תינוקות שהונקו נמוכים יותר בגיל 12 חודשים בהשוואה לתינוקות מוזני תחליף חלב-אם, אבל לא נראה שהשפעה זו נותרת בעינה, כפי שנמצא בניתוח מעניין של נתונים מקבוצת בויד-אור (Boyd–Orr cohort), שהראה שתינוקות מוזני-הנקה בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 היו גבוהים יותר בילדותם ובתקופת התבגרותם בהשוואה לתינוקות מוזני-בקבוק. במסגרת מעקב של מחקר הגדילה של אייבון אצל הורים וילדים (Avon Longitudinal Study of Parents and Children (ALSPAC)) על קבוצת ילדים בגילים 7-8, מרטין (Martin) ואחרים מצאו נטיה לרמות גבוהות יותר של מקדם גדילה I בנסיוב דמוי-אינסולין (serum insulin-like growth factor-I (IGF-I)) אצל תינוקות מוזני הנקה בלבד, רמות בינוניות אצל תינוקות שהונקו חלקית ואת הרמות הנמוכות ביותר – בקרב תינוקות שמעולם לא הונקו. על סמך ממצא זה הביעו מחברים אלה את ההנחה המרתקת שציר ה-IGF מתוכנת במהלך הינקות. ה-IGF-I נמוך אצל תינוקות מוזני-הנקה במהלך תקופת ההנקה, וזה עשוי להתבטא בכיוונון מחדש של בלוטת יותרת המוח כתוצאה ממשוב מופחת, מה שמביא לרמות IGF-I גבוהות יותר ולכן למהירות גדילה גבוהה יותר בהמשך הילדות. במידה וזה נכון, הם משערים שניתן להסביר, חלקית לפחות, את הקשר בין ההנקה לבין מחלות בגיל מבוגר, בהשפעה שיש להנקה על ציר ה-IGF. הנחה זו, לפיה ההבדל ברמות ה-IGF-I בין תינוקות מוזני-הנקה לבין כאלה שהוזנו בתחליף חלב-אם מקורו בהבדלים בצריכת ואיכות החלבון, זכתה לאישוש במחקר התערבות שנערך על בנים בני 8, שהראה שצריכה גבוהה של חלב פרה רזה עודדה את רמות ה-IGF-I.

התפתחות קוגניטיבית

מחקרים רבים מצאו קשר חיובי בין ההנקה לבין ההתפתחות הקוגניטיבית. ניתוח העל של אנדרסון (Anderson) ואחרים מ-1999 הוא עודנו בבחינת אבן-דרך. הוא כלל מחקרים שנערכו על ילדים בגילים 6 חודשים עד 15 שנים, ודיווח על השפעה כוללת של 3.2 נקודות מנת-משכל (IQ) לאחר בקרה כנגד משתנים מתערבים פוטנציאליים. ההשפעה היתה עזה יותר אצל תינוקות שנולדו פגים. היה גם יחס משמעותי בין מינון-תגובה לבין משך ההנקה, ונראה שההשפעות תלויות בגיל שבו נמדדה התוצאה. יותר לאחרונה, סקירה קצרה בתחום זה שכללה מחקרים שפורסמו עד 2004 איששה את הממצאים של אנדרסון ואחרים. מ-2004 והלאה התרבו המחקרים שתומכים מאד בהנחה שלהנקה השפעה חיובית על ההתפתחות הקוגניטיבית.

אחת ההתנגדויות הרלוונטיות ביותר להוכחה שלהנקה השפעה חיובית על ההתפתחות הקוגניטיבית היא שלא ניתן לייתר משתנים מתערבים שיוריים. לפיכך יש עניין מיוחד בכך שההנחה נבדקה על קבוצת יילודים בפיליפינים, ונמצא שלהנקה קשר הפוך למעמד החברתי-כלכלי ולהתנהגות הבריאותית של האם. השוואת מנת-משכל בגיל 8.5 בין אלו שהונקו במשך 12-18 חודשים ובין אלו שהונקו במשך פחות מ-6 חודשים העלתה שהיתרון שבהנקה ממושכת יותר התבטא ב-1.6 נקודות מנת-משכל אצל תינוקות בעלי משקל תקין בלידה ו-9.8 נקודות אצל תינוקות בעלי משקל לידה ירוד. ההשפעה הגדולה יותר בקרב התינוקות בעלי המשקל הירוד תומכת בקביעה כי ההשפעה נובעת מחומצות רב-שומן בלתי-רווי בעלות שרשראות ארוכות (long-chain polyunsaturated fatty acids (LCPUFA)), במיוחד חומצת השומן n3 DHA (n3 fatty acid docosahexaenoic acid), היות שאצל תינוקות ירודי משקל לידה יש תנאי LCPUFA ו-DHA ירודים יותר. השפעה אצל תינוקות ירודי משקל לידה (1.6 נקודות מנת-משכל), אך לא אצל תינוקות בעלי משקל לידה תקין, נמצאה גם במעקב שנערך על גברים ממחקר קרפהילי (Carphilly) בגילי 60-74. ייתכן שהקשרים חלושים יותר עקב הבדלים בהידרדרות תלויית-גיל בתפקוד הקוגניטיבי והיזכרות עלובה יותר בתזונתם כתינוקות. הנחת ה- LCPUFA נתמכת גם במחקר שוודי, שבו נבדקה מנת המשכל בגיל 6.5. ה-LCPUFA נמדד בחלב הלידה (colostrum) ובחלב השד 1 חודש ו-3 חודשים לאחר הלידה. למשך ההנקה היה השפעה חזקה על מנת המשכל, אך לא היתה כל השפעה ישירה של רמות ה-LCPUFA. עם זאת, במודל שכלל משך תקופת הנקה וגיל הריון, היה ליחס בין חומצות השומן n3 ו-n6 (DHA/arachidonic acid) השפעה חיובית משמעותית, ומודל זה יכול להסביר שיעור מפתיע בגובהו של 76% בהשתנות סך-כל מנת המשכל. אישוש נוסף של ההשפעה המועילה של ה-DHA על ההתפתחות הקוגניטיבית מגיע מניסוי רב-מרכזי נרחב שבו קיבלו האמהות תוסף DHA יומי או אין-בו (placebo) במהלך 4 החודשים הראשונים לאחר הלידה. לתוסף ה-DHA היתה השפעה משמעותית, של אינדקס התפתחות ביילי (Bayley psychomotor development index) גבוה יותר אחרי 30 חודשים (P ¼ 0.008), אך לא אחרי 12 חודש. לא היו כל הבדלים במבדקים אחרים או בחדות הראייה במהלך שנת החיים הראשונה.

בקרב צאצאי אמהות סוכרתיות, אלו שצרכו את הכמויות הגדולות ביותר של חלב אם במהלך השבוע הראשון לחייהם הגיעו מוקדם יותר לנקודות ציון התפתחותיות חשובות, אך הפגינו עיכוב בתחילת הדיבור. זה עולה בקנה אחד עם מחקר התערבות שבו ניתן לאמהות באופן אקראי שמן-דגים או אין-בו במשך 4 החודשים הראשונים של ההנקה. בקבוצת שמן הדגים, אוצר המלים הסביל היה קטן יותר בגיל 1 שנה לעומת קבוצת האין-בו, ותפישת המלים בגיל 1 שנה עמדה ביחס הפוך ל-DHA שבאריתרוציט (erythrocyte DHA) בגיל 4 חודשים. לא היתה כל השפעה על אוצר המלים הסביל בגיל שנתיים או על פתרון בעיות בגיל 9 חודשים. העיכוב המופגן בהתפתחות השפה אצל מי שקיבלו יותר חלב-אם או רמות ה-DHA הגבוהות יותר אינם בהכרח מהווים בעיה מבחינת ההתפתחות הקוגניטיבית.

סיכום

בשנתיים האחרונות, מחקרים רבים סיפקו מידע חדש ומלהיב באשר להשפעות ארוכות הטווח של ההנקה. ראויה במיוחד לציון היא העלייה הבולטת במספר ניתוחי העל המקיפים והסקירות השיטתיות שסיפקו הוכחות מוצקות יותר. המחקרים המלהיבים קובעים כי ההנקה, לצד השפעותיה המועילות המבוססות היטב במהלך ההנקה עצמה, מניבה גם השפעות מועילות לאורך ימים. ההשפעה החשובה מכל היא התפתחות קוגניטיבית טובה יותר. כמו כן, ייתכן שההנקה מספקת גם הגנה מפני מחלות מסוימות של המערכת החיסונית כגון סוכרת סוג 1, מחלת צליאק ודלקת. זאת ועוד, נראה שההנקה קשורה ללחץ-דם נמוך יותר ולכולסטרול נסיוב הדם, אולם הרלוונטיות של זיקות אלה עודנו מעורפל, היות שלא ברור אם להנקה יש קשר ללסיכון מופחת למחלת-לב או מוות. יתר על כן, מחקרים רבים הראו השפעה מגוננת קטנה אך עקבית של ההנקה מפני סיכון להשמנת-יתר. נוסף על השפעות מועילות אלה שיש להנקה עבור התינוק, מצטברות עדויות לכך שיש לה גם השפעות מועילות על בריאותה של האם לאורך ימים. ההוכחה המשכנעת ביותר היא ההשפעה המגוננת מפני סרטן השד. ככלל, ההשפעות המועילות הפוטנציאליות של ההנקה על הבריאות לאורך ימים אינן חזקות ברמת הפרט, אך סביר שיש להן חשיבות ברמת האוכלוסיה.

מגבלה חשובה של מרבית המחקרים שבדקו את ההשפעות הבריאותיות הפוטנציאליות של ההנקה היא היותם תצפיתיים, ולכן משתנים מתערבים שיוריים וסיבתיות הפוכה (למשל, הקשר למחלות אטופיות) לא ניתנים כלל לייתור, חרף הניתוחים המנוהלים היטב מבחינה סטטיסטית. משך ההנקה ומספר תוצאות, כגון השמנת-יתר, התפתחות קוגניטיבית וסיכון ללקות במחלות מסוימות הקשורות לסגנון החיים, קשורים באופן משמעותי להשכלת ההורים ולמעמד החברתי-כלכלי. ייתכן שהפרמטרים ששימשו לבקרת גורמים אלה היו גסים מכדי לגעת בכל הפרטים, וגורמים אחרים כגון היכולת לטפל בילד ולעודד את התפתחותו יכולים גם הם להשפיע על הזיקה. מחקרי האקראיות היחידים נערכו על תינוקות, שנולדו כפגים והוקצו אקראית למשטרי הזנה שונים לתקופות קצרות בעודם בבית החולים4, וכן מחקר התערבות נרחב שנערך בבלרוס, שבו הוקצו אקראית בתי-חולים להתערבות שנועדה לעודד הנקה או לאי-התערבות. מעקב נוסף אחר ניסויי אקראיות אלה יעורר עניין רב. בניתוחי העל הוכח גם שהטיית הפרסום (דהיינו, שמחקרים שמוכיחים את קיומה של השפעה צפויים יותר לפרסום), מהווה בעיה. בעיות נוספות הן שהגדרתה של ההנקה, צורת סיווג משך ההנקה וההכללה, וההגדרה של המשתנים המתערבים הפוטנציאליים משתנים במידה ניכרת ממחקר למחקר, מה שמקשה על עריכת ניתוחים מקיפים. כשמדובר במחקרים קבוצתיים בראייה לאחור, דהיינו כשהנתונים נאספו לפני עשורים רבים, קשה לעשות זאת, אולם מחקרים עתידיים צריכים להיות שיטתיים יותר באיסוף נתונים אלה.